עקרונות היהדות החילונית

כללי

מהי יהדות? זוהי שאלה מורכבת, ולה תשובות רבות. אפשר לתאר את היהדות כרצף של המשכיות הכוללת אלמנטים של דת, לאום, מסורת ותרבות של העם היהודי מאז התגבשותו.

היהדות כדת – מבוססת על מצוות, מעשיות, אמונות וסיפורים היסטוריים שמקורותיהם בספרי הקודש – התורה שבכתב והתורה שבעל פה.

היהדות כתרבות – מכלול ערכים ותפיסות הבאות לידי ביטוי אצל יהודים וכוללים את השפה העברית (אך גם יידיש, לדינו ועוד), התנ"ך כספר המיתולוגי והמכונן, הגות ופילוסופיה יהודית.

היהדות כלאום – מוקד הזדהות ליהודי העולם, שהתבסס לימים כרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל.

זרמים עיקריים ביהדות

יהדות אורתודוקסית – אמונה מסורתית של תורה משמים וההלכה הנגזרת ממנה.

יהדות רפורמית – דוגלת בהשתנות היהדות לאורך השנים. עיקר היהדות הוא ערכיה המוסריים ולא טקסים פולחניים.

יהדות קונסרבטיבית – רואה את חשיבות ההלכה המקורית עם השפעות היסטוריות.

יהדות חילונית – מכונה לעיתים "חילונית הומניסטית". רואה באדם את מרכז החיים היהודיים ואינה כפופה לחוקי הדת, כפי שיפורט.

היהדות החילונית

יהדות במובנה החילוני מבוססת על תרבות, השתייכות לאומית ואמונה ביכולת האנושית. מאלו נגזרים ערכים והחופש לממש את הערכים, כל אחד ואחת לפי דרכו ודרכה.

היהדות החילונית שואבת לתוכה את המטען התרבותי, ההיסטורי והערכי של מעל ל-3,000 שנות קיומו של העם היהודי, שנים בהן היהדות הטביעה את חותמה על העולם וגם ספגה רבות מתרבויות אחרות והטמיעה את תרומתן לתוכה.

היהדות החילונית היא התפתחות טבעית המקבילה לזרמים נוספים בעולם, אשר נטשו את הדת על גווניה ותכתיביה השונים לטובת הזכות לחשיבה, הבעת דעה חופשית ומימוש עצמי ברוח תנועת ההשכלה והחילון. בניגוד ליהדות האורתודוקסית, היהדות החילונית לא עצרה את התפתחותה המשמעותית בימי הביניים, אלא הוסיפה לעצמה עוד מאות שנים של תרבות ומורשת, תוך בחירה אישית אלו ערכים ומנהגים לקחת להמשך המסע היהודי בין הדורות ואלו מהם להשאיר כזיכרון היסטורי.

היהדות החילונית מממשת את ערכיה המדיניים באמצעות מדינת ישראל. ערכיה הלאומיים מבוטאים במגילת העצמאות, הדין, הדגל וההמנון.

היהדות החילונית והציונות

הציונות היא תנועה לאומית שהובילה אידאולוגיה של הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. היא קמה במאה ה-19 באירופה. עם הקמת מדינת ישראל, הציונות ממשיכה לפעול להבטחת המשך קיומה של המדינה. תיאודור (בנימין זאב) הרצל נחשב הוגה הציונות המודרנית, וחברו אליו אנשי רוח נוספים. מייסודה היתה הציונות אידאולוגיה לאומית מוסרית ולא נאחזה בדת. על כן היא נחשבת לתנועה חילונית.

ערכים יהודיים כפי שבאים לידי ביטוי ביהדות החילונית ובמטרות תנועת החילונים החופשיים

קדושת החיים - כפי שנשתמרה מימי אבותינו ותקופת התנ"ך.

כבוד האדם - כפי שבא לידי ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומתבסס על עקרונות המופיעים במגילת העצמאות.

שוויון - הן בזכויות והן בחובות, ללא הבדלי דת, גזע, מין כפי שבאים לידי ביטוי מגילת העצמאות וכן ללא הבדלי זהות מגדרית, העדפה או נטייה מינית.

חירות - כל בני האדם (וחווה) זכאים לחירותן.ם; להבעת דעותיהן.ם, לקבל החלטות על אופן חייהן.ם ולהנות מפרי עמלן.ם.

חופש - חופש מצפון, לשון, חינוך ותרבות וחופש מדת.

האמת - אנו חותרים וחותרות לגילוי האמת ולא מתבססים על אמונה עיוורת. אנו מעודדים חשיבה ביקורתית וספקנות ולא מקבלים דעת יחיד כאמת מוחלטת.

ההוויה היהודית כפי שאנחנו שואפים אליה

הטוב - היהודי.ה החילוני.ת שואפים לעשות את הטוב.

האהבה - יהדות מבוססת על אהבה. האהבה היא הטוב: במשפחה בין אדם לחברו, וברמה הלאומית אהבת המולדת.

השלום - השלום הוא הטוב בהוויית האדם, ביחסי אדם לחברו ובין העם היהודי ועמים אחרים.

התקווה - שאיפה ואמונה ביכולתנו להגיע ליכולות חדשות והצלחות היא מעיקרי דרכנו. התקווה היא ההמנון שלנו.

ביטויי ההוויה החברתיים והמדיניים

ישראל - מדינת ישראל היא מדינתנו, העברית שפתנו, הדמוקרטיה הליברלית היא שיטתנו, יהדות חילונית היא דרכנו.

ארץ ישראל - הקשר לארץ ישראל מבוטא וממומש באמצעות הציונות כפי שבאה לידי ביטוי בחזונו של תיאודור (בנימין זאב) הרצל.

הדין והמשפט - אנו שואפים לחברה מתקדמת המבוססת על חוקים ליברליים, חיזוק הפרדת הרשויות והפרדת הדת מהמדינה.

מסורות וטקסים - אנחנו בוחרים ממסורות העבר, כל אחת ואחד לפי דרכן.ם ובהתאם לאורח החיים אשר בחרו.